החלטה בתיק רע"א 47459-10-12

1.      בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בכפר סבא, לפיה הורה על חידוש הליכים בתובענה כנגד המבקשת, לאחר שזו נמחקה עוד ביום 13.5.09.

2.      רקע ההחלטה וההליך כתב תביעה כנגד המבקשת וארבעה נתבעים נוספים. המבקשת נתבעה בעילת הרמת מסך בקשר עם חוב כספי ישיר של נתבעת אחרת בתיק, שכנגדה ניתן פסק דין בהסכמה.

ביום 13.5.09 נמחק ההליך כנגד המבקשת, זאת בשל מתן צו פירוק כנגדה, והתיק נקבע להוכחות כנגד שני נתבעים נותרים בתיק. יום קודם דיון ההוכחות המיועד, נדחתה לבקשת המשיבה התובענה כנגד שני הנתבעים הנותרים ובהתאם החליט בית המשפט על סגירת תיק בית המשפט.

ביום 5.4.11 הגישה המשיבה בקשה לחידוש התובענה כנגד המבקשת. בית המשפט קמא קבע כי יש להמציא אישורו של בימ"ש של פירוק להמשך ההליך המשפטי. ביום 21.3.12 ניתנה החלטת ביהמ"ש המחוזי (בתיק הפירוק) לפיה "...משניתן עיכוב ביצוע לצו הפירוק יוכל הנושה (המשיבה דנן - י.ש) להגיש תביעתו כאמור בעמדת הכנ"ר".

   בהמשך לאמור, קבע בית המשפט קמא דיון ליום 19.9.12 והורה על חידוש ההליכים בתובענה. עוד קבע ביהמ"ש קמא, כי בהעדר רציפות הדיון מאז מחיקת התובענה, יש לפתוח מספר תיק חדש ועדכני, כשכלל ההליכים הקודמים, לרבות הצווים הזמניים ימשיכו לחול בתיק העדכני.

            החלטה זו היא מושא הערעור שלפני.

3.         תמצית נימוקי המבקשת היא, כי החלטת ביהמ"ש קמא עומדת בניגוד לתקסד"א, אינה מנומקת ולא מסבירה מדוע חודשו ההליכים בתביעה שנמחקה, וזאת בחלוף 3 שנים ממחיקתה ולאחר שתיק ביהמ"ש קמא נסגר, וכי לא קיימת פרוצדורה המאפשרת החייאת תיק מחוק וסגור.

4.         תגובת המשיבה נתבקשה ונתקבלה. ראשית טוענת היא כי דין הבקשה להדחות בשל הגשתה באיחור. מעבר לכך טוענת המשיבה כי אין להרשות ערעור בנושא סדרי דין, ואין להתערב בהחלטות לגבי אופן ניהול ההליך המשפטי. בכל מקרה מדובר במחלוקת מלאכותית וחסרת משמעות אופרטיבית, שכן ביהמ"ש התיר את חידוש הדיון. כמו כן טוענת המשיבה כי המבקשת נוקטת בתכסיסנות חסרת תום לב, תוך ניצול המטריה של הליך הפירוק והגעה להסדרים עם נושים, בד בבד עם התעלמות מחובה כלפי המשיבה, כשתכלית בקשתה זו הוא לבטל עיקול זמני שהוטל על נכס מנכסיה.

5.         בתשובתה של המבקשת מיום 14.1.13 לתגובת המשיבה טוענת היא, כי אין המדובר בנושא שבסדרי דין אלא בבקשה מהותית הנוגעת לדיון בתובענה ללא סמכות עניינית, היינו בשאלה האם יש לביהמ"ש סמכות להורות על חידוש התובענה?

6.         אחר עיון בבקשה ובתגובות לה, החלטתי ליתן רשות ערעור, ולדון בבקשה כבערעור שהוגש.

7.         ראשית אסיר מעל דרכי את טענת המשיבה לפיה הוגשה הבקשה באיחור. החלטת בית המשפט קמא ניתנה ביום 19.9.12. הבקשה הוגשה ביום 28.10.12. בין התאריכים 30.9.12 ועד יום 7.10.12 חל חג הסוכות שבו מצוי בית המשפט בפגרה (ס' 1 לתקנות בתי המשפט (פגרות), תשמ"ג - 1983). בהתאם לתקנה 529 לתקסד"א, בהיעדר הוראה מפורשת בעניין זה מטעם בית המשפט, לא תובא תקופת פגרה של בית המשפט במניין הימים שנקבעו בתקנות. מכאן שמניין 30 הימים להגשת הבר"ע הסתיים ביום שבת 27.10.12 ולכן, הגשתה ביום ראשון 28.10.12, נעשתה במועד (ס' 10 לחוק הפרשנות התשמ"א - 1981).

8.         אין גם מקום לטענתה המקדמית האחרת של המשיבה, לפיה אין להתערב בהחלטות הנוגעות לניהול ההליך ע"י בית המשפט קמא. עקרון זה נכון הוא ואף עמד ביסודו של צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תנתן בהן רשות ערעור) תשס"א - 2009, ואולם אין המדובר בהחלטת בינים הנוגעת לאופן ניהול הליכי המשפט, אלא בהחלטה המהווה בסיס לו.

ולגופו של עניין:

9.         משנמחקה תובענה ניתן כידוע לשוב ולהגיש תובענה חדשה באותה עילה (ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, פ"ד מו(3) 738 (1992)). עם זאת, משמעותה של מחיקת תובענה היא " ביטול ההליך - על כרעיו ועל קרבו וכל שנעשה במסגרתו אין לא עוד כל תוקף משפטי מחייב" (רע"א 4921/09 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' דגש רשיד, פסקה 4 להחלטתו של המשנה לנשיאה כב' השופט ריבלין (21.9.2009).

            באותו עניין הבהיר אף בית המשפט העליון:

"אכן, תוצאה זו עלולה לגרום לפגיעה לא מוצדקת באחד מבעלי הדין. לפיכך, נתונה לבית המשפט האפשרות להתנות את המחיקה בתנאים שנועדו להגן על יתרונות שבהם זכה בעל דין בהליך, ולמנוע מאחד הצדדים לעשות שימוש לרעה בהליכי המשפט. משנמחקה תובענה ללא תנאים, או בתנאים בלתי מספקים לדעת מי מבעלי הדין, ניתן לפנות לבית המשפט בהשגה מתאימה. בהיעדר פנייה או השגה מתאימה, שוב לא ניתן לשנות את ההחלטה... ".

ברע"א 3771/12 המאגר הישראלי לביטוח נ' יעקב קבודי (8.7.2012), ציין כב' השופט צ' זילברטל:

"...כאשר בית המשפט מורה על הפסקת תובענה, אין לדבר על "חידושה" לאחר מכן, אלא על הגשת תובענה חדשה. הביטוי "חידוש" עלול להטעות. לא מדובר בהחייאת התביעה שהופסקה, אלא בהגשת תביעה חדשה לכל דבר ועניין, שיינתן לה מספר תיק חדש. אין להגיש, למשל, בקשה לחידוש התובענה בתיק המקורי שההליך בו הופסק. ככל שבתובענה החדשה נשמרת זיקה להליך שהופסק, הרי שמקורה בהחלטת ההפסקה ובכפוף למה שנאמר בה. אף תקנה 155 לתקנות מדברת על "תובענה חדשה" ולא על "חידוש תובענה" ועולה ממנה כי לאחר שמופסקת תובענה יש להגיש "תובענה חדשה". מכאן, שככלל, הגשת תובענה חדשה באותה העילה, לאחר הפסקת קודמתה, כרוכה בתשלום אגרה, כל עוד לא קיים או לא ניתן פטור מתשלומה על יסוד הוראה בדין המורה על מתן פטור כאמור או מאפשרת זאת".

בהחלטה בעניין קבודי, המדובר היה בהפסקת תובענה בשל העובדה כי טרם התגבש באותה עת נזקו של התובע. בענייננו אין מדובר בהפסקה נוכח מחדל מצד התובעת - המשיבה, אלא בהחלטת מחיקה הנובעת מהליך פירוק אליו נכנסה המבקשת ואשר עתה, מבקשת להפסיקו. לכאורה, במצב דברים זה, לא צריכה המשיבה להינזק ממחיר מחיקת התובענה שהגישה, מחיקה שלא היתה ביוזמתה או בשל מחדל מטעמה.